כשאתפרק

והימים אשר חולפים רק מכאיבים ולא נותנים מנוח
שרפתי את הלב וכמה מזכרות שיעזרו אותך לשכוח
זה משונה פתאום להתעורר לבדכשאין את מי לנשום יותר
מתנחמת מעט שהסוף עוד לא מוחלט

אני חושבת מה קורה איתך עכשיו
ודאי קשה לך כמוני
מתלבטת אם נכון להתקשר, שנשב ונדבר
סיפרו לי שמצאת בית, עבודה, בדיוק כמו שחלמת
לא מסתדרים לי הדברים, איך הפכנו לזרים

כשאתפרק, המציאות תכה בי בלעדיך
לכל מקום רודפות אותי פניך
זה לא מובן לי איך אתה יכול
לראות כך את גופי מולך שרוע
עם לב שמרוסק מגעגוע
תגיד היכן אמצע עוד אהבה...?

גם כשנרגעת וחמים לי קצת בלב
אתה מסתיר לי את השמש
אתה מופיע עם צלחת של כאב, מגיש לי בחיוך
אולי עוד כמה חודשים כבר אתרפא, כשהבדידות תשקע לה
לא תהיה יותר כמו צל של געגוע מהתל

כשאתפרק, המציאות תכה בי בלעדיך
לכל מקום רודפות אותי פניך
זה לא מובן לי איך אתה יכול
לראות כך את גופי מולך שרוע
עם לב שמרוסק מגעגוע
תגיד היכן אמצע עוד אהבה...?

כשאתפרק, המציאות תכה בי בלעדיך
לכל מקום רודפות אותי פניך
זה לא מובן לי איך אתה יכול
לראות כך את גופי מולך שרוע
עם לב שמרוסק מגעגוע
תגיד היכן אמצע עוד אהבה...?

והימים אשר חולפים רק מכאיבים ולא נותנים מנוח